השימוש בעיסוי כשיטת טיפול החל בסין לפני כ- 3,000 שנה. מאז רבים הבינו שלעיסוי השפעות חיוביות ומגוונות על המטופל. היוונים, הרומאים, ההינדים והפרסים השתמשו בעיסויי אמבטיה, האינדיאנים נהגו לעסות את לוחמיהם לפני צאתם לקרב, והאימפריה הרומית עשתה שימוש בטכניקת הצלפה כדי לסלק בעיות רפואיות שונות. בסוף המאה ה- 19, רופא שבדי בשם פר-לינג תירגם את ספר העיסוי הסיני העתיק והחל לפתח את שיטתו. זו היתה ראשיתה של שיטת העיסוי המוכרת לנו כיום בשם "עיסוי שבדי". העיסוי השבדי מבוסס על שימוש בכפות הידיים, בקשת רחבה של טכניקות, ממגע מלטף ומרגיע על פני העור ועד טיפול עמוק אל תוך השרירים. המאפיין את העיסוי השבדי הוא קצב רגוע יחסית וטיפול בשכבות החיצוניות של השרירים.
